לאחר שהפציינט עובר טיפול שיניים כללי או טיפול היגיני על ידי השיננית, קיים צורך חיוני לעקוב אחרי ההיגיינה של הפציינט ואם התפתחו שינויים. לכן מזמינים את הפציינט לבדיקת מעקב כל שישה חודשים, ואם הטיפול שעבר הפציינט מורכב במיוחד כמו כתרים והשתלות שיניים או ניתוחי חניכיים, מומלץ לעבור בדיקה כל שלושה חודשים.
חיידקים נמצאים כפלורה טבעית בחלל הפה. במקרים שהפציינט מזניח את הפה ולא שומר על היגיינה אורלית או בגלל מחלה סיסטמית כמו מחלות דם או סוכרת, החיידקים מתפקדים כגורם זר שמפרק שאריות מזון לחומצות שמובילות לעששת. בהקשר לחניכיים, זה מוביל לדלקת חניכיים ומחלת חניכיים.
כן, לאחר טיפול שורש השן מאבדת את העצבוב שלה והופכת לגוף "מת" בתוך העצם שעובר שינויים בהרכב הפנימי, מה שמוביל לשינוי צבע השן.
הרדמה כללית נחוצה במקרים של פציינטים עם חרדות, פציינטים שאינם מתקשרים עם הסביבה (כמו פיגור שכלי), או פציינטים עם מחלות או תסמונות שמקשות על השליטה בפציינט. בנוסף, ילדים בגיל קטן או פציינטים עם טיפולים מורכבים במיוחד שמלווים במחלות סיסטמיות.
גברים סובלים מהתקרחות בעיקר במפרצים ובפדחת, וטיפול בגיל צעיר יניב תוצאות טובות יותר. נשים חוות נשירת שיער עקב התקרחות אנדרוגנית או תורשה ודורשות טיפול מיידי.
לאחר השתלת שיער, הפציינט משתחרר הביתה עם חבישה שמכסה את האזור התורם. החבישה מוסרת אחרי יומיים, וההחלמה הסופית נמשכת כשלושה שבועות עד חודש.
בשיטות המתקדמות (FUE ו-DHI) הטיפול מתבצע תחת הרדמה מקומית לקרקפת, ללא כאבים במהלך הניתוח ובשלבי ההחלמה.
תופעות לוואי כוללות צלקות (בעיקר ב-FUT), גירוד שחולף עם הזמן, וזיהום אם המשתל לא מקפיד על הוראות. תיתכן גם כשלון חלקי או מלא במקרים מסוימים.